"מודע לעצמי מרים עלה שלכת, אני נושם. נוגע בטבע הנפלא ותלוי הגומלין של העלה, אני נושף.
מודע לעצמי חי כאן ועכשיו, אני נושם. נוגע בטבע הנפלא ותלוי הגומלין של החיים בתוכי ומסביבי, אני נושף.
מודע לעלה חוזר אל האדמה וצומח שוב כעלה חדש, אני נושם. רואה את העלה בעשרת אלפי צורות שונות של לידה ומוות, אני נושף.
מודע לעצמי כחלק מההוויה המופלאה ותלוית הגומלין, אני נושם. רואה שאני מתגשם בצורות שונות לרוב, אני נושף.
רואה שהעלה לא באמת נולד,
לא באמת מת, אלא רק
נראה כנולד ומת,
אני נושם.
רואה שאני עצמי לא באמת עובר דרך לידה ומוות, אלא רק למראית עין אני נושף...
רואה שהעלה הוא כבר מה שהוא רוצה להיות, אני נושם.
רואה שאני כבר מה שרציתי להיות אני נושף."
-טיך נהאת האן
טקסט מופלא בעיני, שמשקף כמה חיים יש ברגע אחד של נשימה.
כמה פעמים אנחנו מוצאים את עצמנו נסחפים אחר קצב החיים המהיר, רצים סביב עצמנו, לחוצים, דואגים, מותשים... רצונות שונים מסיחים את דעתנו, החושים עמוסים בגירויים שמקשים עלינו להתרכז ולהתמקד ומטשטשים את המהות הפשוטה שבלב הדברים.
בהמון סיטואציות אנחנו למעשה בוחרים לברוח אל קהות החושים הזאת בכל מיני אמצעים, מהחשש לפגוש את מה ששוכן מבפנים.
כשאנחנו בוחרים להאט את הקצב ומקשיבים, ללא שיפוט וללא התנגדות,מתאפשר לנו להיות בנוכחות וקבלה של הארעיות בחיים- הכאב והפחד שבחלופיות של הטוב, האובדן והפרידה, אך גם עם כל האפשרויות החדשות שמתגלמות ברגע החדש שמתהווה ונולד. ממש כמו בנשימה.
ברגע הזה, מתגלה היופי שבמהות הפשוטה של פעימת החיים, ובקשרי הקיום ההדדי עם העולם שבתוכנו ושסובב אותנו.
קשיבות והתמקדות מביאות דרך בהירה להיכנס למרחב הפנימי הזה ולתוך הגוף, במקום שבו השינוי יכול להתרחש, כאן ועכשיו. שימוש בחושים שלנו, הוא דרך הבסיסית והפשוטה ביותר לכניסה אל רגעי ההווה הנצחיים.
אני מזמינה אתכם לקחת כמה רגעים,
בכל מקום שאתם נמצאים עכשיו
להתמקד בקצב הנשימה הטבעי,
לשים לב לאוויר שנכנס ויוצא..
לתנועה של השאיפה.. והנשיפה אחריה,
שמפנה מקום לנשימה חדשה...
להתבונן בתחושות שעולות בכם, במחשבות שמתעוררות בכם, בסיפורים שנלווים להן..
לשים לב לכך שאתם שמים לב לתנועה הזאת שבתוככם,
למחשבות, לרגשות.
ושאפשר להביא גם לשם נשימה.
אוויר נכנס, אוויר יוצא. מחשבה חולפת, ומחשבה אחרת עולה בתורה.. אפשר לשים לב לצלילים. אפשר לשים לב לריחות. אפשר לשים לב למגע של הגוף בחלל שבו אתם נמצאים עכשיו. אפשר להקשיב ולזהות את המהות הפשוטה שבלב הדברים.
החיים קורים כל הזמן, מרגע לרגע, האם אתם שמים לב ללב? ❤
