
הריפוי מגיע בגלים.
ההתקדמות מגיעה בגלים.
האבל בא בגלים.
האושר מגיע בגלים.
היצירתיות מגיעה בגלים.
הצמיחה מגיעה בגלים.
אחת האמיתות הקשות לקבלה בתהליכי התפתחות רגשיים,
היא, שלפעמים, אנו נישא חלקים מסוימים מהכאב שלנו לכל החיים.
זו ההבנה שיש פצעים שיישארו אתנו לעולם.
שהחיים כרוכים בהכרח במפגש עם סבל, כאב, תחושות ורגשות לא נעימים ולא רצויים.
שכמה שננסה, וכמה שאולי אנשים שונים יבטיחו לנו, אולי אפילו ימכרו לנו את האשליה-
אין נקודת יעד סופית שבה לא נרגיש את החלק המוצל של החיים.
כל טיפוח ציפייה כזו משאירה אותנו בהיאחזות, שסופה אכזבה קשה ומפרקת...
עד כמה שהיינו רוצים, כמהים, מייחלים שמישהו יפטור אותנו לנצח מזיכרון הכאב,
חלק מהחוויות והפצעים שלנו לעולם לא יעלמו, כי הזהות של מי שאנחנו לא תתקיים בלעדיהם.
כאשר הפצעים שלנו שזורים ממש במבנה ובנרטיב של מי שאנחנו,
הסבירות להיפטר מהם לגמרי, או בבת אחת, היא די אשלייתית.
כאשר אנו מחליטים להתחיל את המסע של גילוי עצמי וריפוי,
אנו מגיעים לעתים קרובות עם ציפיות, גלויות וסמויות, לגבי כמה זמן התהליך הולך לקחת.
יש לנו יעדים, תוכניות, תקציבים ובעיקר, יש בנו רצון עז להיפטר ממה שאנו תופסים כמעכב, מגביל, מאתגר וכואב.
עם זאת, ריפוי המיינד, הגוף והלב שלנו הוא תהליך הדרגתי המתרחש לאורך זמן,
תהליך איטי שדורש מאתנו סבלנות, גמישות, מחויבות והימצאות בתוך מרחבים של אי ודאות ושחרור שליטה.
לא רק שהתהליך הוא הדרגתי, הוא גם מחזורי.
זה אומר שאנחנו יכולים לחוש התקדמות בקצב קבוע, לקבל תובנות, לחוות פריצות דרך, לראות תסמיני טראומה מתחילים להצטמצם ואז פתאום להיתקל שוב בדפוס, אמונה, התנהגות או כל חוויה רגשית מורכבת שהגדירה אותנו בעבר, ולחוות אותם כעוצמתיים וממשיים כאילו לא היה בכלל תהליך.
זה קשה, זה מתסכל, זה מבלבל ומטלטל ובקלות יכול להרגיש להרגיש כמו כישלון,
אבל ההפך הוא הנכון.
היכולת לחיות חיים מתוך שלווה פנימית ומרכז יציב לא נובעת רק מלהיות סבלניים עם אי נוחות,
אלא מתהליך של יצירת מיכל דרך וויסות ואיזון והתחברות לחלקים שהם מספיק רחבים
כדי להחזיק את החוויה האנושית המלאה מבלי להיות מוגדרים על ידה.
צמיחה פנימית, ריפוי ושינוי לא מתרחשים בצורה ישירה וליניארית, ולא ניתן לדלג על שלבים.
אנו צריכים לפגוש את שכבת הכאב שהכי נוכחת, להרגיש את מה שמבקש שיורגש,
לתת לו לקחת אותנו לשכבה הבאה, ולהיות סבלניים עם ציר הזמן כשאנו נרגעים בחזרה לתוך עצמנו.
חוויית הרגרסיה בתוך תהליך התפתחותי אל מחוזות של עצב, כעס, חרדה, בדידות, אובדן, בושה - היא הכרחית.
על מנת שנהפוך לשלמים עלינו לפגוש שוב ושוב את החלקים שמהם אנו רוצים להתפצל- וללמוד איך לחבר אותם מחדש. לייצר אינטגרציה בתוך החוויה האנושית המורכבת.
עלינו ללמוד לכבד את הפצעים שלנו ולא להימנע מהם.
עלינו ללמוד לחבוש אותם בסבלנות וברגישות.
עלינו ללמוד לאט לאט להתרגל לכאב השורף,
עד שפחות יבהיל אותנו, פחות יפעיל אותנו.
עד שיפסיק להיות פצע פתוח ומדמם - וצלקת שנוכל לשאת אולי אפילו בגאווה.
גלים, לובשים צורה, פושטים צורה, נמצאים תמיד בחיינו.
האוקיינוס תמיד זז, גם אם לעין האנושית זה לא מורגש.
בדיוק כך גם החיים, דברים תמיד בתנועה.
לעיתים הגלים גבוהים וחזקים, וקשה מאד למצוא אחיזה,
ולעיתים הגלים כל כך מינוריים עד שקשה להבחין בהם עד שהעוצמה גוברת.
בתהליך הטיפולי אנו לא מנסים להעלים את הגלים, אלא לומדים לגלוש עליהם.
גלישה שומרת את הראש מעל המים, היא מאפשרת לנו לנוע עם החוויה שלנו.
היא מאפשרת לנו להישאר נוכחים מול אי הודאות, ומייצרת תחושה של שליטה מבלי לנסות לכפות אותה בכוח.
יש אפשרות, נוכחות ויופי שאפשר למצוא כשלומדים לחיות עם הבלתי ניתן לתיקון;
כשאנחנו מפסיקים לחשוב שאנחנו אמורים להיפטר מהחלקים בנו שאי אפשר להיפטר מהם,
אנחנו לומדים איך להחזיק את עצמנו בגל.
אנחנו לומדים איך לכבד את עצמנו באמצע.
אנו לומדים כיצד להיות האני השלם שלנו, כולל החלקים שפעם היינו נואשים לאחל או לפתור.
אנחנו לומדים להפסיק לנסות להתנתק במקומות שבהם הכאב פוגש אותנו, בשורש עצמנו.
אנו לומדים כיצד לחיות באופן מלא לא רק סביב הכאב, או בלעדיו או מעליו או מעבר לו, אלא ביחד אתו.
אמנות הגלישה בים הרגשות שלנו יכולה להופיע בהרבה צורות.
ככל שניטיב לתפוס ולתרגם את התהליכים שלנו כמשהו מתמשך, דינמי, חזרתי, עם תנועות שעולות ויורדות, מתעצמות ונחלשות- החרדה שעוררו הגלים תתחיל להצטמצם.
התנועה והגלישה בתוך זה הופכות כמעט מדיטטיביות בזמן שאנו נשארים נוכחים עם עצמנו,
לומדים לנשום עמוק, להירגע, להרפות ולסמוך על התנועה שתוביל אותנו לעומקים ולגבהים חדשים עם עצמנו.
האטה היא מה שנדרש כדי ליצור משמעות מהגלים שהופיעו, וכשזה קורה, ריפוי רגשי אפשרי.
הריפוי מגיע בגלים, ועלינו להכנס למים הסוערים וללמוד איך לרכב עליהם
עד שנרגיש בטחון ושליטה בתנועה הטבעית של החיים.
Kommentare