top of page

על "כלים שבורים" ואורות

תמונת הסופר/ת: Lee Vekayam / לי וקייםLee Vekayam / לי וקיים

על טראומה ומשברים בראי הגישה הטרנספרסונלית,

ובסמיכות ל- 10 באוקטובר, יום בריאות הנפש הבינלאומי.



במהלך השנה האחרונה, נאלצנו להתמודד עם מציאות מורכבת ומאתגרת, המציבה בפנינו אתגרים רוחניים ורגשיים.

מלחמה, משברים חברתיים ואישיים, הובילו לחשיפה של טראומות גלויות וסמויות, אישיות וקולקטיביות.

בתוך כל זה, עולה הצורך להתבונן בכלים השבורים ובאורות המאירים את הדרך קדימה.


ישראל היא מדינה פוסט טראומטית. זו עובדה.

בזמן הקצר שהמדינה הזו קיימת, חווינו בה על בסיס די קבוע טרור, מבצעים, מלחמות וזוועות...

בנוסף, אנו סוחבים איתנו טראומה בין-דורית שעדיין לא עובדה, מימים של גלות, רדיפה, של תלישות והישרדות קיומית.


מערכת העצבים שלנו חברה וכפרטים היא כל כך רגישה ונפיצה.

המתח השרירי שבנו דרוך ותפוס וקפוץ תדיר.

הנשימה שטחית ועצורה.


והתגובות בהתאם: עצבנות, חרדה, התפרצויות, פיצול מהגוף הרגשי ומהגוף הפיזי, הימנעות ובריחה על ידי התמכרויות שונות... קפיאה, בריחה, תקיפה.


הנקודה היא, שבצורה כזו או אחרת,

בין אם באופן ישיר או עקיף

כולנו סובלים וסוחבים איתנו סימפטומים של טראומה.


ניתן לומר שבאופן מצער ובלתי נמנע המודעות לבריאות הנפש עלתה וממשיכה לעלות בתוך מציאות שבה אנו נמצאים כאירוע מתמשך של איום ואובדן.

ועדיין, גם לאחר שנה מה-7 באוקטובר, רלוונטי יותר מתמיד לדבר ולעורר מודעות לגבי בריאות הנפש.


זו הזמנה כואבת להתבונן בפצעים הפנימיים שמלווים אותנו בעידן של משברים מתמשכים.

בין אם מדובר בטראומה אישית או קולקטיבית, הנפש שלנו נושאת את הסימנים של כלים שבורים הזקוקים לריפוי והתחדשות.


טראומה

טראומה היא חוויה מטלטלת שמשאירה את חותמה על הנפש.

זהו איום או תחושה של איום על חיי האדם או הסובבים אותו, או היותו עד לאירוע כזה,

באופן שיוצר שבר ברצף הטבעי של חיי הנפש.


אירועים טראומטיים מעמתים אותנו עם מצבים קיצוניים של חוסר ישע ואימה ומעוררים בנו תגובה של קטסטרופה.

הם מחוללים שינויים עמוקים ומתמידים בעירור של הגוף, הנפש, בהכרה ובזכרון.


החוויה הפסיכו-פיזית מתוארת כ-

מהר מדי, חזק מדי, יותר מדי.


בהיעדר יכולת רגשית להכיל את הסיטואציה, את התמורות והתגובות בגוף ובנפש ולעבד אותן

הנפש נותרת פגיעה ושבורה, כ"כלי שבור" בלשון הקבלה.


אורות וכלים

תורת הקבלה כוללת בתוכה מושגים ייחודיים להבנת התהליכים הרוחניים והנפשיים שאנו עוברים.

שני מושגים מרכזיים הם "אורות" ו"כלים".


האורות מייצגים את האנרגיות, ההשפעות והחוויות הרוחניות,

האספקט הטרנספרסונלי והאינסופי שבתוכנו ומסביבנו,


בעוד הכלים מייצגים את ההיבט המוגבל, האנושי והמוחשי, 

את הכלים הנפשיים והרגשיים שלנו להכיל ולעבד את אותן אורות.


מהו "כלי שבור"?

אחד המושגים המרתקים בקבלה הוא "כלי שבור".

על פי המסורת, בעת בריאת העולם התרחש "שבירת הכלים" - קריסה של המבנה הנפשי והרוחני המקורי.

תהליך זה יצר את הפגמים, הקשיים והטראומות שאנו חווים בחיינו.

הבנת המושג של "כלי שבור" יכולה לשמש אותנו בעבודה הרגשית והנפשית שלנו.


הקבלה, כמו מסורות ותורות רבות דומות לה,

מציעה מבט על הכלים השבורים והמשברים הרוחניים כהזדמנות להתחדשות.

היא מזמינה אותנו להתבונן על הניגודים והסתירות כחלק בלתי נפרד מהמציאות, ולחפש את האור הטמון בתוך החושך.


המשבר הרוחני הוא חלק בלתי נפרד מחיינו.

אנו חווים אותו בצורות שונות - מתסכול וחוסר משמעות ועד להתמוטטות מוחלטת של תפיסת העולם והעצמי.


 על פי תפיסת הקבלה, "כלי שבור" מתייחס למצב שבו האדם חווה התמוטטות של תפיסת העולם והעצמי שלו.

זהו מצב של שבירה והתפרקות, בו הכלים והמבנים הפנימיים שהכרנו נשברים והופכים ללא יציבים.

במצב זה, רבים יכולים לחוות תחושה של אובדן, חוסר משמעות וניתוק מהמציאות.


המשבר הרוחני שונה ממשבר הרגיל

בכך שבעוד שמשברים רגילים מתמקדים בבעיה ספציפית, המשבר הרוחני מערער את היסודות העמוקים ביותר של האדם, ומציף את הפער בין האשליות לבין המציאות האמיתית.


הדברים שהאני האמין בהם, התפיסות שהגדירו את זהותו ואת תפיסת המציאות שלו, נשברים.

הוא חווה תחושות של ניתוק, חוסר משמעות ואובדן.


זה מעורר שאלות קיומיות על משמעות החיים, ומשבר עמוק בתפיסת העצמי והמציאות, שדורש עבודה שכוללת

שיקום והכשרה מחדש של ה"כלי" האנושי.

לכן, ההתמודדות איתו דורשת גישה שונה ועבודה עמוקה יותר שכוללת את הרובד הרוחני.


בעוד שטראומה יכולה להוות טריגר למשבר רוחני-קיומי,

העבודה עם “כלי שבור” היא גם הזדמנות לצמיחה, התחדשות וריפוי.

בתהליך זה, אנו נדרשים להתמודד עם הכאב והפחד שבהתפרקות, אך גם להתבונן בחמלה על עצמנו ולהתחבר למקורות הרוחניים והמשמעותיים בחיינו.

המשבר הופך לכלי.


החיבור ליום כיפור

יום כיפור הוא זמן מיוחד בשנה, בו תהליך "שבירת הכלים" והיכולת לבנות אותם מחדש מהווים חלק מרכזי בעבודה הרוחנית של יום זה.

על פי הקבלה, זהו יום שבו האור הנסתר מתגלה בצורה מוגברת חודר לתוך הכלים שלנו - הנפש והגוף.

במהלך יום זה דרך תשובה, תפילה וצום, אנו מנסים להכין את עצמנו להיות "כלים" ראויים כדי שנוכל להכיל את האורות הללו.


השנה, בסמיכות ל7.10 וליום בריאות הנפש, יום כיפור והמושג "כלים שבורים" מקבל משמעות חזקה יותר.

יום הבריאות הנפשית הבינלאומי מזמין אותנו להתבונן בפצעים הפנימיים שמלווים אותנו בעידן של משברים מתמשכים.


התהליך של עבודה עם "הכלים השבורים" והטראומות שלנו אל ריפוי הנפש הוא מסע שאינו פשוט, אך הוא אפשרי.

הוא דורש מאתנו להתבונן בפצעים הפנימיים בעין חומלת וסלחנית ובאומץ, נכונות להתמודד עם הרגשות הקשים ולהתחבר למקורות הריפוי והחוסן הפנימיים שלנו.


באמצעות מודעות, תרגול והתחברות למערכות התומכות, אנו יכולים להפוך את ה"כלים השבורים" לכלים חדשים,

מחוזקים ומלאי אור.

בירור הנפש של חודש תשרי ויום כיפור הם מדרגה אחת שיכולה לתמוך בנו במסע הזה..


הטיפול הטרנספרסונלי נועד להחזיק לנו מרחב בטוח ומכיל עבור משברים גם מהסוג הזה.

זהו משבר פרסונלי, האישי, אך גם רוחני.

המקום שבו תפיסת העצמי ותפיסת המציאות נשברות ומתפרקות ויש חוויה קשה של אובדן, בלבול, חרדה וחוסר טעם. זו הטראומה ברובד הרוחני שלה.


הגישה הטרנספרסונלית מציעה לנו מבט חדש על המשברים הרוחניים הנלווים לטראומה.

היא מבינה את האדם כחלק מרשת של קשרים ומערכות, ומעודדת אותנו להרחיב את תפיסת העצמי,

להכיר בקשרים העמוקים בינינו ובין העולם, ולחפש משמעות בתוך המשברים.


על ידי הבנת המאפיינים של הטראומה אנו יכולים לחבר את המשברים הרוחניים שלנו למסע של ריפוי והתחדשות,

את ה"כלים השבורים" לכלים חדשים, מחוזקים, מלאי אור ואת הטראומות למקור של כוח, חוסן ומשמעות.

וזה המקום שבו אנו נדרשים לבנות כלי חדש ורחב יותר, שיוכל להכיל את המורכבויות הכואבות של החיים,

וגם את האורות היפים והמשמחים לצידם.


במידה ואתם מזדהים ומתקשים במקומות המאתגרים האלו - אתם ממש צודקים, כי זה באמת ממש קשה.

ואתם ממש לא צריכים לעבור את זה לבד.

מצאו מקום בטוח שיוכל להחזיק אתכם וללוות אתכם בדרך...


אורות וכלים, טראומה, משברים וריפוי

0 תגובות

Comments


bottom of page