top of page

לבנות "סוכת שלום" בזמני מלחמה

תמונת הסופר/ת: Lee Vekayam / לי וקייםLee Vekayam / לי וקיים

סוכת שלום כסמל ליציבות בתוך הארעיות.


חג סוכות מזכיר לנו את הארעיות והזמניות של החיים האנושיים, מעודד אותנו להתבונן בפרספקטיבה רחבה יותר על מהות קיומנו, ומזכיר לנו לפתח תחושת יציבות פנימית, למרות החוסר יציבות בעולם החיצוני.


לסוכה ישנן משמעויות רבות וחשובות ברמה הסימבולית:


· הסוכה מסמלת את הארעיות והזמניות של החיים.

היא מבנה זמני ובלתי קבוע, המזכיר לנו שהחיים עצמם הם זמניים ובלתי-קבועים.


· בכך שאנו מצווים “לדור” בסוכה,

 זוהי תזכורת לכך שאנחנו "אורחים" בעולם הזה, נוודים, ושאין לנו מקום קבוע.


· בסוכות ישנו חיבור לטבע, ולהתבוננות בו.

אנו יוצאים מהבית אל הטבע, ומתבוננים בשינויים העונתיים, בחלוף ובמחזוריות של הטבע.


· ארבעת המינים (לולב, אתרוג, הדס וערבה) מסמלים את האחדות והשוֹנוּת בעם ישראל,

מה שמזכיר לנו שאנחנו חלק ממשהו גדול מאיתנו.


· חג סוכות מאופיין בשמחה ובהודיה, כהזדמנות להתמקד בהווה ובחיוביות, למרות החלופיות.


· בחג סוכות אנו מתבוננים בהשגחה ובקשר שלנו עם האמונה שלנו,

מה שתומך בנו ויכול להעניק תחושת ביטחון ויציבות.


הנושא של יציבות פנימית מול חוסר יציבות חיצונית הוא אתגר מרכזי בחיים באופן כללי, ורלוונטי לנו יותר מתמיד בזמני מלחמה בהם הכל מרגיש שברירי וארעי.

העולם סביבנו נראה בלתי-קבוע ויחד עם זאת, יש צורך בתחושת עוגן ויציבות פנימית בכדי שנוכל להתמודד ולהכיל זאת.


 

ההכרה בכך שהכל ארעי מפחיד ברמה הקיומית.

כשאנו מבינים שהכל זמני וחולף, פעמים רבות מייצר אצלנו תחושה של חוסר ביטחון וחוסר יציבות.

אנו מרגישים שאין דבר שאנו יכולים להיאחז בו באופן קבוע.


הארעיות מפגישה אותנו גם עם העובדה שאין לנו שליטה על דברים מהותיים בחיינו,

בריאות, פרנסה, מערכות יחסים, היקרים לנו ועוד...

לרבים זה מייצר חרדה מפני העתיד ופחד מפני הסופיות הבלתי נמנעת, מהמוות.


בנוסף, ההכרה בארעיות עלולה לעורר תחושת חוסר משמעות -

אם הכל זמני ועובר, אנו עלולים לתהות האם יש באמת משמעות לחיינו.


ההכרה בארעיות יכולה להיות מפחידה ומאיימת, אך בו זמנית היא גם מעודדת אותנו לחיות ולהעריך את ההווה

ולחפש משמעות עמוקה יותר.


אז איך נוכל לפתח תחושת יציבות פנימית כשהכל סביבנו ארעי ומשתנה?


בסופו של דבר, היציבות הפנימית נובעת מהיכולת להיות עוגן לעצמנו, וללמוד לשחרר את האחיזה והתלות בדברים חיצוניים ארעיים. זה דורש עבודה מתמשכת, אך יכול להעניק תחושת ביטחון ושלווה.


מסורות רבות לאורך ההיסטוריה, מציעות תובנות ומתודות שלמות שנועדו לסייע בהבנה ובהתמודדות

עם אמיתות שנוגעות לקיום.


הבודהיזם מגיש לנו את 3 סימני הקיום:

ארעיות (אניצ'ה), היעדר-סיפוק (דוקהה), והיעדר-עצמי (אנאטה).


· ארעיות או אמת הבלתי-קבועה (Anicca) - 

הבודהיזם מלמד שכל התופעות בעולם הן בלתי-קבועות ומשתנות ללא הרף. 

זה כולל את עצמנו, את הגוף הפיזי, הרגשות והמחשבות שלנו.


· היעדר עצמי או אין-אני (Anatta) -

חושף בפנינו שה"אני" הוא אינו סטטי וקבוע, אלא רצוף תהליכים משתנים ודינמיים של גוף ונפש.

אין ישות או הגדרה קבועה שאנו יכולים להיאחז בה.


· היעדר סיפור או חוסר שביעות רצון -סֵבֶל (Dukkha) -

כשאנו נשארים מקובעים, נאחזים בדברים קבועים ונצמדים לתוצאות מסוימות אנו מנציחים את הסבל וחוסר השלווה שלנו.


המסר המרכזי הוא שההכרה בארעיות היא מפתח להתפתחות ולשחרור מהסבל.

במקום להיאחז בקבוע, הבודהיזם מעודד לחיות בהווה, להתבונן בחוסר היציבות בחמלה,

ולפתח תחושת שלווה פנימית שאינה תלויה בחיצוניות.


גם ביהדות ניתן למצוא תובנות חשובות בנוגע לארעיות בחיים. 


· הכרת הזמניות והחלופיות - 

כפי שנאמר בספר קהלת "הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל:".

זו הכרה בארעיות של הקיום.

הידיעה כי החיים הם דבר חולף, וכי סוף כל אדם למות, מביאה אותנו להכרת ערכו של כל רגע בחיים.

כל רגע חולף לא ישוב. החיים חולפים כמו הבל.


· הדגשת הרוחני והנצחי -

בניגוד להדגשת הזמניות, היהדות מדגישה את הרוחני והנצחי, כמו הנשמה, הקשר עם האלוהות ובהשגחה אלוהית.

אלה מהווים עוגן בתוך החלוף.


· התמקדות בהווה והתבוננות בטבע -

היהדות מעודדת להתמקד בהווה ובהנאה מהרגע, כמו בברכות על האוכל והטבע. זו דרך להתמודד עם החלוף.


· התבוננות בדורות ובמסורת -

היהדות מדגישה את הרצף של הדורות ואת המסורת היהודית, כמקור של יציבות ומשמעות.


· הדגשת התשובה והתיקון -

היהדות מדגישה את האפשרות לתשובה (חזרה, מלשון לָשׁוּב) ולתיקון, גם כשהחיים נראים ארעיים ומשתנים.


כפי שניתן לראות, גם היהדות מדגישה את הזמניות והחלוף של החיים, אך גם את הרוחני והנצחי, כמו הנשמה והקשר עם האמונה.

היא מדברת על ההשגחה, על ההתמקדות בהווה ובטבע, ועל המסורת כמקורות של יציבות בחיים ארעיים.



 


"סוכת שלום"

הוא מושג מרכזי בחג סוכות, המשלב את התובנות על ארעיות החיים עם חיפוש אחר יציבות פנימית ושלום, כשמסביב הכל ארעי ומשתנה. 


· סוכה כמקום מקלט ומנוחה -

הסוכה מספקת מקום זמני ופגיע, אך גם מקום של מנוחה והגנה.

זה מסמל את הצורך למצוא מקלט ומנוחה פנימית, למרות חוסר היציבות בעולם.


· סוכה כמקום של שלום וחיבור -

בסוכה אנו יושבים יחד כקהילה, חולקים אוכל ושמחה.

זה מסמל את הצורך ליצור קשרים, חיבור והרמוניה בין בני אדם, למרות השונות.


· סוכה כמקום של התבוננות ושלווה -

הישיבה בסוכה מזמינה אותנו להתבונן בטבע, בשינויים העונתיים,

ולקבל בשלווה את החלופיות שבדברים.

 

בימים טרופים של אזעקות, טילים, ואי ודאות כללית, "סוכת שלום" מסמלת את האפשרות למצוא מקלט, חיבור, שלווה ורוחניות גם כשהעולם סביבנו נראה ארעי ובלתי-יציב. 


ההכרה בכך שהכל זמני, גם החיים עצמם, מאפשרת לנו להתבונן על החיים מנקודת מבט רחבה יותר,

ולא להיות תפוסים רק בהווה ובדאגות היומיומיות.

זה יכול להקל על החרדה והלחץ, ולעזור לנו להעריך יותר ולנצל את הזמן שיש לנו בצורה טובה יותר.

זה מפתח בנו חוסן ומסוגלות להתמודד עם אתגרים נוספים בחיינו, ובדרך למצוא גם תכלית ומשמעות עמוקה יותר.


מאחלת לנו סוכות שקט, רגוע ונעים ושנמצא בתוכנו ומחוצה לנו סוכת שלום יציבה ובטוחה שתביא איתה אחדות ושלווה, אמן.




הסוכה כסמל לחולף ולארעי והתודעה היציבה בתוכה



Comentários


bottom of page