ביוגרפיה הופכת לביולוגיה

הגוף, כמו כל דבר בחיים, משקף את מחשבותינו ואמונותינו הפנימיות.


הוא נושא בתוכו ידע רב על האופן שבו אנו חיים את חיינו, על האמונות שלנו, הרשמים המכאיבים,

אך גם על החוזקות והמשאבים שבנו, ולא פחות חשוב- יודע כיצד נוכל לרפא את עצמינו.


עם השנים, אנחנו לומדים להזדהות עם הראש והחשיבה, לאט לאט מכחישים ומדחיקים את תחושות הגוף,

ולומדים להחפיץ, להדיר, לדכא ולפתח יחס שלילי עד לא קיים כלפי הגוף שלנו.


אבל כל תא בגוף שלנו מגיב לכל מחשבה שעולה ולכל מילה שאנחנו משמיעים.


אברי הגוף ותחושות הגוף כל הזמן מסמנים וקוראים לנו לשוב לטפח מערכת יחסים מיטיבה-

להתחבר במקום להתנתק,

לקבל במקום להתנגד,

להכיל במקום להדחיק,

לאהוב במקום להתבייש,

להקשיב במקום לברוח ולהאשים....


כשאנו מתעלמים מקריאותיו - הגוף יוצר מצבים פיזיים וכרוניים כדי לפרוק ולבטא את הרגשות שהוא החזיק ומחזיק בתוכו, שלא קיבלו מקום ועיבוד.


המפתח לבריאות פיזית ומערכות יחסים מלאות ובריאות,

שוכן ביכולת שלנו להיות במערכת יחסים בריאה, אינטימית ואוהבת עם מי שאנחנו- על כל חלקינו.


אנו זקוקים ללמוד לבטוח בגוף.

ללמוד לתת בו אמון ולסמוך עליו.

כדי שנוכל לפתח קשב אמפתי, אוהב ולא שיפוטי,

אנו זקוקים לסביבה בטוחה, מקבלת ולא שיפוטית..


כשהתנאים האלו מתקיימים בתוכנו ומחוץ לנו- אז יכול להתאפשר תהליך של ריפוי ♡



הרגשות שלנו מתעוררים במקום בו נפגשים המחשבות והגוף.

כלומר, הרגש - הוא תגובת הגוף לראש, או השתקפות של המחשבות שלנו- בגוף.

ישנן מחשבות מעודנות, בעלות משמעות מעטה, שעוברות בנו בלי להותיר רושם עמוק.

אך ישנן גם מחשבות, מודעות ולא מודעות, שהן כמו מטענים עמוקים,

אשר גורמות לתגובה בכל רחבי הגוף ואף משנות את הביוכימיה של הגוף.


מחשבה עוינת, כמו למשל על איום פיזי או נפשי, תיצור תבנית אנרגטית בגוף שתגרום לו להפעיל מערכות מרובות

(זה הצד הפיזי למה שאנו מגדירים פחד)- הקיבה מתכווצת, קצב הדופק גובר והגוף מתכסה בזיעה.


ואילו מחשבה אוהבת, על משהו נעים, כמו להיזכר בחופשה טובה או לחשוב על אדם אהוב,

תיצור תבנית שתגרום לגוף שלנו להתרחב, להיפתח ולהרגיע את כל הגוף.



מילדות, אנחנו אולפנו ולמדנו לאלף את עצמנו, לתוך תבניות חשיבה והתנהגות מסוימות

של "מותר / אסור", "טוב / רע" ותבניות של פחד מפני דחייה, נטישה ועונש,

אשר משתקפות בדפוסי החשיבה שלנו, האמונות שלנו, ובגוף הפיזי שלנו.


החיים יצרו בנו פיצול מהרגשות והדחפים האותנטיים שלנו, ולמדנו להפנים קול ביקורתי ומאיים שדוחק בנו לעמוד בציפיות ומכניע את היכולת שלנו להתמסר ולפעול בחופשיות.

מתח שרירי כרוני בחלקים שונים של הגוף, מייצג את הכלא שמונע מאתנו ביטוי חופשי ואותנטי מלא.

מתחים אלו יהיו לרב שרירי הלסת, הצוואר, הכתפיים, בשרירי הגב, באגן וברגליים.


המעצורים שלמדנו לשים לעצמנו, אמנם חוסמים דחפים מאיימים אך גם מקהים את אותו אזור בגופנו,

מה שמתבטא בדיכוי ואיבוד של חלקים מה"עצמי" שלנו.

אלו אזורים שמייצגים קונפליקטים רגשיים שהודחקו אל תת המודע - אל הגוף.

הרגשות העמוקים שקברנו - הבושה, הפחד, הכעס, האשמה, הבלבול וחוסר האונים הם הרגשות הטבעיים של הילדים שהיינו- הילדים שידעו גם תמימות, חופש ושמחה, והם עדיין חיים בקירבנו, בליבנו ובגופנו וקוראים לנו לשוב ולהתחבר מחדש.

ילד שחי באיום ובפחד - יהפוך להיות אדם לחוץ, חרד ומכווץ.

כל מתח כרוני מייצג מגלה על היכולת שלנו לבטא את עצמנו, וסימן לדחפים ורגשות מודחקים.



הגוף שלנו מכיל את ההיסטוריה שלנו.

ככל שחיינו נפרשים, הבריאות הביולוגית שלנו נעשית הצהרה ביוגרפית חיה ונושמת,

שמשדרת את נקודות הכח, החולשה, התקוות והפחדים שלנו.

חלק ניכר מתהליך הריפוי שלנו, הוא ההשלמה עם הרעיון שכל חלק בחיינו - מההיסטוריה הפיזית, הבין דורית שלנו

ועד מערכות היחסים שלנו, עם כל גישה, דעה ואמונה שאנו נושאים בתוכנו-

משפיע על ההרכב הביולוגי שלנו.



חשוב לזכור - אף אדם אינו בוחר במודע ליצור בעיה פיזית או מחלה.

מחלות מתפתחות כתוצאה מדפוסים חוזרים ונשנים שכולאים אנרגיה נפשית בגוף במקום לפרוק באופן מווסת, אינטגרטיבי ומוכל החוצה.


לכולנו יש רגשות ומחשבות שליליים, וחשוב להוסיף כי לא כל שליליות בהכרח יוצרת מחלה.

הגוף והביולוגיה שלנו מזמינים אותנו לחקור ולהבין את הגישות שלנו, וללמוד דרכים מיטיבות לשחרר ולהזרים אנרגיה

וללמוד ביטוי אותנטי וחופשי של מי שאנחנו באמת.


כדי ללמוד לחוש את רגשותינו האמיתים והאותנטיים, עלינו להתחיל להתמקד בשדה האנרגיה הפנימי בגופנו.

להרגיש את הגוף מבפנים.

התבוננות ברגשות זהה באופן בסיסי להקשבה וצפייה במחשבות, אך בעוד המחשבות נמצאות בראש,

לרגשות יש מרכיב פיזי חזק שמורגש בעיקר בגוף.


לרב בהתחלה, לא קל להישאר בנוכחות עם תוכן רגשי חזק. נתחיל לחוש אי נוחות פיזית, נתוודע למתח שהגוף שרוי בו,

נרגיש את ההחזקה הכרונית של השרירים ונשים לב לנשימה השטחית והקצרה.

המיינד יתחיל לנדוד אל הסחות, פרשנויות, הרהורים, ולנסיון לשלוט בתהליך.

זו המשימה שלו. למנוע אי נוחות ומפגש עם כאב.



המסע לגילוי העצמי והמפגש עם הגוף באופן טבעי עלול להיות מאתגר, כואב ומציף מאד.

אנו זקוקים לקשר ולאדם שיוכלו להחזיק מרחב בטוח עבורנו במפגש הכואב והמאיים עם החלקים המודחקים שלנו,

ומרחב שבו נוכל לעשות עיבוד ואינטגרציה לכל מה שהתפצל ואבד בדרך.


הטיפול מהווה מקום אינטגרטיבי שמאפשר עיבוד רגשי, זיהוי אמונות מגבילות, התבוננות בדפוסי המחשבות שחרור מהיצמדות ואחיזה , ויצירה של עצמי שלם ונוכח.

פעמים רבות, ההכרה במסר של הגוף והקשבה אמיתית הם כל שדרוש כדי להביא להקלה עמוקה.


הפסיכותרפיה הטראנספרסונלית היא גישה הוליסטית במהותה ותופסת את האדם כמכלול שלם,

תוך התייחסות לקשר בין ההיבטים הגופניים, הנפשיים והרוחניים-אנרגטיים שלו.

היא מבוססת על מפגש ייחודי של פסיכולוגיה מערבית מודרנית וכלים וטכניקות מהמסורות הרוחניות,

אשר מאפשרים מפגש חדש, בטוח ומיטיב עם הגוף והנפש:

✦ מדיטציה ומיינדפולנס ✦ התמקדות (פוקוסינג) ✦ דמיון מודרך ✦ הילינג (איזון ושחרור חסימות בשדה האנרגטי)


בתהליך, רגשות שנחשבו בלתי מתקבלים על הדעת, מבישים ומסוכנים - יתגלו כתגובות טבעיות, ולאט נחזור לכח האישי ולחיבור עם ה"עצמי" שלנו.


.

♡ בדקו עם עצמכם- ♡


• איזו תחושה אני מזהה בתוכי עכשיו?


• באיזו עוצמה אני מרגיש/ה את התחושה הזו?


• איפה אני מרגיש/ה את התחושה הזו בגופי?


• מה התחושה הזו רוצה לומר לי? איזה מסר היא רוצה להעביר לי?


• למה אני/התחושה זקוק/ה עכשיו?


• איזה צעד קטן אני יכול/ה לעשות כדי לפגוש את הצורך שלי עכשיו?



הגוף שלנו הוא ילד רגיש ופגיע ומדריך חכם ואוהב...


הקשיבו לגוף שלכם כשהוא לוחש,

כדי שהוא לא יצטרך לצרוח...♡

0 תגובות