ריפריימינג - או, איך לתת פרשנות חדשה

לפעמים אנחנו נשאבים לחשיבה שלילית וקטסטרופלית.

לפעמים אנחנו נסחפים אחרי מחשבות שיפוטיות וביקורתיות.

לפעמים אנחנו נוטים לתייג חוויות ולהגדיר אותן בצורה נורא צרה ומגבילה.


לפעמים זה כבר לא לפעמים.

לפעמים זה הופך לדרך קבע.


אנחנו נוטים לאמץ דפוסי חשיבה שמתקבעים להרגלים והופכים לאט לאמונות פנימיות על עצמנו ועל העולם.


ולפעמים זה ממש לא כל הסיפור.


זה לא שחור ולבן.

זה לא "רק" אלא "גם וגם".

זה לא נכון או לא נכון, אסור מותר, מספיק לא מספיק, כשלון או הצלחה.


לפעמים יש מקום לזוית חדשה ומיטיבה, להתבונן על התמונה מפרספקטיבה אחרת - *ולמסגר את התמונה מחדש*.



רבים מאיתנו מופעלים ופועלים מתוך הפצע של הילד הפנימי שבנו באופן לא מודע.

אנו חווים זאת בהתמודדות (או חוסר התמודדות) עם פחדים שונים, בדחיינות, הימנעות, פרפקציוניזם, הערכה עצמית נמוכה וגם בנטייה לפרשנות שלילית של המציאות, שבאה לידי ביטוי במחשבות אוטומטיות, שהופכות להרגל ודפוס חוזר.


עם הזמן, הנטייה לפרשנות שלילית - על עצמנו, על סיטואציות ועל אחרים - מתקבעת והופכת לאמונות פנימיות

שאנחנו מחזיקים על עצמנו ועל העולם, אשר משפיעות על מצב הרוח שלנו, על המוטיבציה הפנימית שלנו,

על התקשורת והביטוי שלנו ועל קבלת ההחלטות.


האם גם אתם נוטים לפעמים לפרש את עצמכם בצורה שלילית?
לתת תרגום מקטין ושיפוטי על סיטואציות, חוויות ואנשים אחרים?
איך אתם מגיבים לאירועים בחייכם ולרגשות שעולים בכם?
מה דפוסי החשיבה שלכם יכולים לגלות לכם?

"ריפריימינג" או "מסגור מחדש",

הוא כלי שבאמצעות התבוננות מנטלית (כמו לדוג' מיינדפולנס, התמקדות, דמיון מודרך..),

מאפשר לנו להתבונן ממרחק על הפרשנות והתגובות האוטומטיות שלנו לאירועים שונים - ולתת להם פרשנות חדשה ומיטיבה יותר.


אנחנו באים במגע עם החוויה, עם הטריגרים ועם הפצע, נותנים לעצמנו להתקרב לתחושות ולרגשות שמעוררים בנו אי נוחות - אך גם למדים לא להזדהות עם הסיפור שאנו מצמידים מסביב לאירוע.


ריפריימינג מאפשר לנו לצאת מעמדת הקורבן, מאפשר לנו להבין את החוויות שלנו מפרספקטיבה גבוהה,

עוזר לנו לסגל נקודת מבט חיובית נייטרלית ומיטיבה, ומחזיר אותנו למרכז הכח הפנימי שלנו.


כשאנו מפרשים את המציאות ממקום נייטרלי, אנו יכולים לשחרר את הפחד מפגיעה ואת ההיאחזות במנגנוני ההגנה

לשחרר את השיפוטיות ולאמץ חמלה וקבלה.


  • הנה מספר דוגמאות לפרשנויות עם נטייה שלילית שנוכל להביא אליהם יחס חדש ומיטיב, להתבונן בהם מנקודת מבט של למידה וצמיחה ולעשות להם "מסגור מחדש":


תזכורות לכך שזה שאנחנו אנושיים,

לא מצריך מאיתנו להפוך ל"נכונים" או ל"לא נכונים", ל"בסדר" או ל"לא בסדר". שאנחנו מספיקים וטובים כפי שאנחנו וראויים שנכבד ונאשר את עצמנו, כפי שאנחנו.


האבל שלנו לא דרמטי.

אולי זו תזכורת כמה אפשרנו ללב שלנו להיפתח למשהו.

סימן למשמעות של משהו עבורנו.

התוצאה שנתנו לדברים להיות חשובים.

ההשלכות שלדעת שאולי הדבר לא יהיה קבוע ובכל זאת לבחור בו.


הצורך שלנו בעזרה לא מראה על חולשה.

אולי זה הצורך הכי טבעי שיש לנו.

התוצאה של בני אדם קשורים אחד לשני.

תזכורת שאנו לא חייבים או צריכים לעשות את זה לבד, גם אם אנחנו חושבים שאנחנו אמורים לעשות זאת.

סימן שאנו מאפשרים לעצמנו לקבל כמו שאנו נותנים.


התקווה שלנו לא נאיבית.

אולי זו תזכורת לביטחון העצמי שטיפחנו לאורך זמן.

סימן שאנו מאמינים במה שעוד יכול להיות - מה יכול לקרות.

התוצאה של תשומת לב לכל הדרכים שהתקווה הייתה קיימת כל הזמן.

נכונות לחזות באפשרות.

הבלבול שלנו הוא לא ילדותי.

אולי זו תזכורת לכך שאנחנו מוצפים עם יותר אפשרויות ממה שיש לנו מקום.

תופעת לוואי של להיות אדם מתפתח ומשתנה תמיד.

סימן שאנחנו לא הכל (ולא יכולים, ולא צריכים להיות).

הוכחה לכך שאנו מרפים מהציפיות בכדי למצוא סוף סוף

את מה שמרגיש לנו נכון.

האנושיות שלנו לא זקוקה לתיקון.

אולי היא זקוקה לחיבוק והכלה.

תזכורת לכך שלעולם לא נהיה בני אדם מושלמים בכל מצב ודרך.

החלק בנו המאפשר לנו להתחבר לאחרים בדרכים משמעותיות.

משהו לטפח, להזין ולהתייחס אליו בחמלה.

משהו שהופך אותנו למי שאנו.

הצמיחה שלנו אינה אנוכית.

אולי זו התוצאה של היכרות והבנה עמוקה יותר עם עצמנו,

וזה השלב הבא הטבעי.

לקבוע שאנו מאפשרים לעצמנו לחיות במלואנו.

תזכורת לכמה שאנו מסוגלים להשתנות ולשנות, שוב ושוב..


מזמינה אתכם להתבונן על סיטואציות, על תחושות ורגשות שעולים בכם ובאופן אוטומטי מתוייגים כשלילים,

ולבדוק עם תוכלו לאמץ "מסגור חדש", לאמץ גישה חדשה, פתוחה, רחבה וסקרנית לגבי האירועים שבחייכם ♡



0 תגובות