כולם רוצים חופש

כולם רוצים חופש - פוסט לכבוד החופש הגדול 🍍

משמחה - לסטרס וחרדה - לכח בחירה ויצירת מציאות --------------------------------------

כשהייתי ילדה "חופש גדול" ביטא עבורי את פסגת האושר המושלמת, חופשת קיץ מלאה בחוויות והרפתקאות שבמונחי זמן של ילד- נמשכה כמו נצח.

אבל עם השנים, בתוך המסלול המוגדר של מירוץ העכברים המודרני- אני ועוד רבים כמוני, לאט ובטוח איבדנו את תחושת החופש כשבאנו במגע עם חובות וציפיות העולם.

בתקופת בית ספר הכרתי מהם תחרותיות, השוואתיות, הישגיות, פחד מכשלון ורדיפה אחר הצטיינות. בימי הצבא דקלמתי את המשפט "לחופש אין מחיר אבל יש לו תאריך", סימנתי כל יום בעקביות בלוח הפז"מ בדרך לרגע גזירת החוגר וטיסה אל עבר יעד אקזוטי כמו דרום אמריקה, הודו ושות'

תקופת ה"טיול אחרי צבא" סימלה עבורי את החופש הגדול האולטימטיבי שבה זכיתי לטעום ולגעת בפסגת האושר, שחרור מאחריות ודאגות ופריקת כל עול, לפני צלילה מחדש למירוץ העכברים שידעתי שמחכה לי מעבר לפינה, בחיי הבוגרים. כשחזרתי לארץ, מהר מאד החופש הפך לאיזה יעד רחוק וכמעט בלתי מושג השמור לימי הפנסיה. נדמה היה שאני רק רצה ורצה, נשארת באותו המקום והיעד רק מתרחק.

העולם התחיל להפוך מקום שבו שאני "לא מספיקה" ואף פעם לא מסופקת. עובדת קשה. עובדת עוד יותר קשה. מקבלת העלאה. נכנסת מיד להתחייבויות חדשות. ואף פעם לא מפסיקה לעבוד.

אני פוגשת אנשים רבים בקליניקה ובמעגלים הקרובים אליי, שמתארים מצב של הישרדות יומיומית ועבדות מודרנית. כיום, עבור הורים צעירים רבים, צמד המילים התמים "חופש גדול" הפך למילת גנאי מעוררת תחושת פאניקה וטרור.

המסלול והרדיפה המתישים האלו שואבים אותנו לאט ובעקביות לחיים מלאי לחץ, תסכול, מחשבות בלתי פוסקות, עייפות כרונית ושלל תסמינים פיזיים ורגשיים. אנחנו לא מסופקים מהמצב הכלכלי, ממקום העבודה הנוכחי, או הבית שאנחנו גרים בו. הדייט האחרון, הזוגיות ומערכות היחסים שלנו לא מספיק מספקים אותנו. וגם בינינו לבין עצמנו- הבריאות, הגוף ותחושת העצמי שלנו לא מספיק טובים.

עמוק בפנים ידעתי וחשתי שככה הדברים לא אמורים להתנהל. זו לא תפיסת העולם שאני בוחרת לי. אלו לא חיים שאני רוצה לעצמי. וזה מה שדחף אותי להבין מהם המנגנונים ששולטים בנו ואיך ניתן ליצור שינוי מיטיב. . זיהיתי שיש לנו אמונה רווחת שאומרת כי העתיד עלול להיות גרוע יותר מההווה. הפחד הזה יוצר צורך להיאחז בדברים שיש לנו ולא להיפתח לשינויים ולתנועה בחיים וגורם לנו לחוש- כלואים.

הבנתי שתחושת כליאה ועבדות- ומנגד תחושת חופש וחירות- הם מצבים מנטליים פנימיים. *חופש הוא גישה, נקודת מבט, והיכולת לבחור במה שאני מבקשת לעצמי- כאן ועכשיו, בהווה.*

אני חופשייה לבחור אם להגיב למשהו בדרך שתגרום לי להרגיש אומללה או רע עם עצמי, או להגיב בדרך שתקדם את הערך העצמי שלי.

אפשר לעבוד 12 שעות ביום- אך בעבודת חלומותינו ולחוש מסופקים ומאושרים. ואפשר לצאת כל סופשבוע שני לחופשה- אבל להיות עסוקים במחשבות טורדניות על מה יהיה, על הדד-ליין, על הבנק, על הילדים, על הדיאטה או על כל מצב מטריד שמדיר שינה מעינינו.

נכון, החיים מלאים בחובות, ציפיות, משברים ואירועים שאין לנו עליהם שליטה. אך השליטה והבחירה היא תמיד באחריות שלנו- באופן שבו אנחנו בוחרים לפרש את מה שקורה לנו ובאופן שבו אנחנו בוחרים להגיב לסיטואציה. האחריות היא בחופש הבחירה- בהתמקדות לא במקומות שאנו מרגישים בהן כלואים, אלא בתחומים שכבר יש לנו בהם חופש, ושאנו יוצרים עוד חופש עכשיו.

כדי לחוות חופש במצבים שאנחנו מרגישים העולם סוגר עלינו, אנחנו חייבים לאמץ נקודת מבט של התמונה הכוללת, באופן חיובי שמעודד צמיחה ותנועה. להיפתח לדברים חדשים משמעו לתת אמון בעצמי, בחיים ובעתיד שיביא עמו דברים טובים.

חירות היא דבר שאני יוצרת לעצמי. היא לא ניתנה לי והיא גם לא יכולה להילקח ממני. זוהי זכותי המולדת. זו הידיעה שאני יכולה להיות בתחושה של חופש פנימי מרגע לרגע, שחיי שייכים לי ושאני היא זו שמחליטה.

אז החופש הגדול ממש כבר כאן ואני מזמינה אתכם לשאול ולבדוק מהו החופש הגדול שלכם? אילו אמונות יש בכם? האם אתם מאמינים שהעתיד עלול להיות גרוע יותר או מדמיינים עתיד מלא שפע וצמיחה ממה שהוא עכשיו? באילו תחומים בחיים שלכם אתם יוצרים לעצמכם חופש כבר היום? איפה חופש הבחירה שלכם יכול לאפשר ליותר מרחב נשימה להתקיים בחיים שלכם?

השתמשו השבוע באותה חירות וחופש להציב את עצמכם בסביבת חיים התומכת והחיובית ביותר שאתם יכולים ליצור, וזכרו- שהגישה שלכם לגבי המציאות היא זו שקובעת את הדרך שבה אתם חווים את עולמכם.

חופש נעים!


0 תגובות