שנים שהרגשתי לא שייכת.
הרגשתי שהעולם לא מובן לי, שהעולם לא מבין אותי.
שאני לא מצליחה להתאים את עצמי לקצב המציאות שמסביב. הרגשתי לא שייכת מול אנשים, הרגשתי לא שייכת מול גופי, לא שייכת בתוכי.
בעולם שמכוון להישגיות ולהצלחה חומרית, הרגשתי שאני כופה על עצמי בכוח לנסות להתאים, להיות מספיק טובה, לאמץ ערכים לא לי רק כדי להרגיש שייכת.. כשלמעשה רק העמקתי את הפער והניכור ביני לביני, וביני לעולם שמסביבי.
מסע החיים לקח אותי לאט חזרה אליי.
דרך חוויות של חיבור לטבע, לגוף ולרוח- העמקתי וגיליתי מחדש את החיבור לעצמי.
מצאתי ונזכרתי בקשר הישיר בין האדם לאדמה, בין האישה לטבע ולירח.
אתמול ציינו את יום האישה הבינלאומי.
כיום, אנחנו עדיין חיים בעולם חסר איזון שבו איכויות זכריות מטוות את הדרך- אנו מנותקים מהרגש ומהגוף, ומכוונים בעיקר עם הראש וההיגיון. מכווני מטרה קדימה ולמעלה.
שכחנו את החיבור שלנו פנימה ולמטה, לגוף ולאדמה.
בתרבויות השבטיות ובמסורות הרוחניות, האדמה מסמלת את האיכות הנקבית- "אמא אדמה"- האדמה החמה והפורייה, שמכילה את כל הפוטנציאלים שיאפשרו לטבע ולחיים לשגשג. כמו רחם. כמו אם שמעניקה לנו הזנה ויציבות ובטחון. אם שמתייחסת באופן שווה לכל ברואיה שמהלכים וחיים על פניה.
הלבנה גם היא מסמלת לנו את האיכות הנקבית.
כמו האישה, היא מתעגלת, מתמעטת ומתמלאת במחזוריות של 28 ימים, ומסמלת את המחזוריות והטרנספורמציה שקיימת באמא אדמה- לידה, נעורים, בשלות, זקנה, מוות ולידה מחדש.
כשאני קשובה למחזוריות של גאות והשפל שבטבע, אני גם שמה לב יותר לקצב הטבעי שלי ומשחררת שיפוטיות והתנגדויות, מבינה את הגוף והנפש שלי הרבה יותר.
כשאנחנו מתרחקים מהטבע החיצוני, אנו מנציחים את הניתוק מעצמינו ומהאיכויות הנקביות שבנו. נשים וגברים.
וכך נראים חיי היומיום שלנו, לא מאוזנים ולא טבעיים.
אנחנו חיים תחת תאורה מלאכותית, בין ארבע קירות שחוצצים ומפרידים ואוכלים אוכל מתועש ומעובד...
ההתרחקות שלנו מהטבע, מחיי קהילה ומהחיבור שלנו למעגל הנקבי- מביא איתו באופן טבעי- בדידות, דיכאון, חרדות ועוד פתולוגיות שבגוף ובנפש.
בעיני, יום האישה הבינלאומי, מזמין את כולנו, נשים וגברים כאחד- להיזכר באיכויות שקצת שכחנו בעצמנו.
מזמין אותנו להתחבר לנקביות, לאדמה, לטבע החכם.
זו היכולת לשהות, להאט, להיכנס פנימה, להתבונן ולהקשיב.
זה הכוח היצירתי שבנו, השפע, היופי, היכולת ליצור יש מאין ולברוא עולמות. זו מתנת הריפוי וההתחדשות.
הירח המלא היום מזמין אותנו למצוא את האיזון והחיבור בין הנקבי והזכרי שבתוכנו (כמו השמש והלבנה) והוציא אל הפועל את כל הזרעים שזרענו במולד הירח.
יש לנו הזדמנות להתחבר לאותם פוטנציאלים גם בדרכה החכמה של התרבות העברית השבטית הקדומה-
ערב חג הפורים שגם חל היום, מזמין אותנו לגלות את החיבור לטבע האותנטי שלנו.
רובנו מתהלכים מחופשים רב השנה. כשאני מרגישה את תחושת הניכור וחוסר השייכות, אני מבינה שאני לובשת "בגדים" לא לי ומנסה להיות מישהי אחרת כדי להרגיע את החרדה שמתעוררת בתוכי, אך למעשה "בוגדת" בעצמי (בגד- מלשון בגידה) . חג הפורים מעניק לנו הזדמנות למצוא את החופש האמיתי שלנו. אנו מתחפשים- מלשון חיפוש וחופש. התחפושת מאפשרת לי לצאת מבגדי היומיום, מאפשרת לי לחפש איכויות חדשות שמבקשות לקבל ביטוי מתוכי ולצאת לחופשי. מאחלת לנו חג מלא בחופש ושמחה, חיבור לזרימה הטבעית של כל החלקים שבנו, הזכריים והנקביים, הגבוהים והתחתונים, הישנים וגם החדשים, אלו שרוצים להתחפש ולהתגלות ;)
Comments